העין בנויה במבנה כדורי הנמצא בלחץ יחסית לסביבה, לחץ תוך עיני זה שומר על שלמות
אנטומית ותפקודית. נוזל צלול (Aqueous) מיוצר בחלק האחורי של העין (מאחורי העדשה
הטבעית), וזורם דרך האישון אל החלק הקדמית (הנקרא Anterior Chamber). כאן, באיזור
החיבור של הקרנית והקשתית, נמצאת מערכת ספיגה מורכת האחראית לספיגת הנוזל הצלול,
והעברתו לזרם הדם דרך מערכת ורידית. האיזור האנטומי של ספיגת הנוזל נקרא זווית.

קצב יצירת הנוזל (וספיגתו שכן העין שומרת על לחץ בערכים קבועים) הינו 2-3 מיקרוליטר
לדקה. כאשר ישנה בעיה בספיגת הנוזל (בשל מחלה בזוית) עלולה להתפתח עלית לחץ תוך
עיני באופן חריף (אקוטי) או איטי לאורך שנים.
הלחץ התוך עיני הנורמלי נע בין 10-22 מילימטר כספית, אך על פי רוב במחלת הגלאוקומה
הלחץ התוך עיני גבוה מכך.

גלאוקומה היא קבוצה של מחלות המאופינות בניוון מתקדם ואטי של עצב הראיה (בחלק
האחורי של גלגל העין) ברוב החולים, הגורם לכך היא בעיה בניקוז הנוזל ועלית לחץ תוך עיני,
לחץ זה קרוב לודאי לוחץ על סיבי העצב במקום יציאתם מגלגל העין ולמוות איטי של תאי
העצב ברשתית.
במקרים אחרים יתכן כי המחלה נובעת מבעיה באספקת הדם לראש עצב הראיה או מחלה
ראשונית בסיבי העצב. יתכנו אף מקרים בהם הלחץ התוך עיני תקין (בגבולות הנורמה).
בתמונה ראש עצב ראיה של חולה גלאוקומה עם ניוון של סיבי העצב (החלק הלבן המרכזי חסר
סיבי עצב ונקרא קיעור):

השכיחות של מחלת הגלאוקומה עולה בגיל המבוגר, והיא נעה סביב 2-3% מהאוכלוסיה.
בקבוצות מסוימות כמו הכושים בארה"ב שכיחות המחלה עלולה להגיע ל 8%!
ישנן מחלות נוספות אשר מופיעות בשכיחות יתר עם גלאוקומה אם כי טיב היחס בינהן לא ברור
עד תום: לדוגמה קוצר ראיה (משקפיים למרחק), סוכרת, מחלות כלי דם (יתר לחץ דם), כאבי
ראש מיגרנוטים סיפור של חבלת עיניים בעבר, טיפול ממושך בתכשירים סטרואידלים (מקומי
או ססטמי). עם זאת ידוע כי סיפור משפחתי של קרוב מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון לחלות
במחלה.

קליני של כאבים אלא ישנו אבדן הדרגתי של שדה הראיה, לעתים החולים יכולים להגיע במצב
של כמעט עיוורון (שדה ראיה מצומצם מאוד)!
בתמונות עצב עם נזק מתקדם בדרגות חומרה שונות ושארית מרכזית של ראיה:

הנזק לעצב הראיה, ולכן לשדה הראיה, נעשה באופן איטי והדרגתי, ומתחיל בראיה ההיקפית
(כך שחדות הראיה נשמרת על לשלב מאוד מתקדם במחלה). לעתים קרובות שדה הראיה של
עין אחת מפצה על זה של העין השניה, ולכן החולה כלל לא מודע למחלה בעין אחת. על פי רוב
המחלה פוגעת בשתי העיניים אך לא בצורה סמטרית.
לרוע המזה הטיפול כיום אינו מסוגל להחזיר שדה ראיה שאבד (לא מסוגל להציל תאי עצב
מתים), הנזק שקרה הוא בלתי הפיך. לכן, ישנה חשיבות מרובה לבצע אבחנה מוקדמת של
המחלה על מנת למנוע מהר ככל שניתן נזק נוסף.
גלאוקומה סגורת זוית בחלק מהמקרים קיימת חסימה מכנית של מעבר הנוזל מהחלק האחורי
של העין לזוית הניקוז, מה שגורם להתקף של גלאוקומה סגורת זווית. בניגוד ל POAG זו מלווה
בכאב עז בעין או סביבה, ירידה בראיה וכן ראית ברקים (ולכן נקראת המחלה – ברקית), לרוב
התקף זה מופיע בחולה מבוגר בשעות בין ערביים (בו נמצא האישון במצב מורחב למחצה).
כאן חשוב לפנות מיד לרופא עיניים על מנת להוריד את הלחץ התוך עיני ולשבור את ההתקף
(באמצעים תרופתיים או טיפול לייזר). אם מצב זה נמשך מספר שעות ללא טיפול עלול להופיע
נזק לעצב הראיה ולשדה הראיה. בתמונה עין עם התקף חריף של גלאוקומה סגורת זוית:

צורות נדירות יותר של גלאוקומה – גלאוקומה סגורת זוית כרונית, גלאוקומה לאחר חבלה לעין
(גם 20 שנה לאחר חבלה) או גלאוקומה לאחר טיפול ממושך בסטרואידים.
גלאוקומה מולדת – מופיעה בשכיחות נמוכה – בה לרוב ישנה בעיה מולדת בניקוז, התינוק
נולד עם עיניים גדולות (Buphthalmos), דמעת מולדת וכן רגישות לאור (Photophobia) וסגירת
עפעפיים. במקרים אלה חשוב לפנות מיד לרופא עיניים המומחה לגלאוקומה. תמונה של
גלאוקומה מולדת: